טרקלין חשמל בע"מ נ' בש ואח'

החלטה

ביום 4/4/13 נתנו פסק דין, על דעת כל חברי ההרכב. את פסק הדין כתבה השופטת ש' שטמר- אב"ד וחברי ההרכב הסכימו לו בכותבם "אני מסכים". בפסק הדין של השופטת ש' שטמר נכתב בסעיף המסכם כי "הייתי מחלקת את סכום הפיצויים ביניהם כך שהמערערת תישא רק ב-50% מהפיצויים המוסכמים... כן הייתי מעמידה את שכר הטרחה וההוצאות על מחצית הסכומים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא".

בקטע הסיכום של פסק הדין נפלה "השמטה מקרית" שכן לא נכתב כי על המערערת לשאת רק במחצית הפיצויים המוסכמים, אלא נכתב כי היא תשא במחצית שכר הטרחה שפסק בית משפט קמא.

המערערת הגישה ביום 5/6/13 בקשה "להבהרת פסק דין בטרם מתן פסיקתא". בבקשתה ביקשה המבקשת להורות כי יש חלה טעות, כמתואר לעיל, ובהתאם לתקן את פסק הדין.

בהחלטת ההרכב מיום 2/7/13 קיבלנו את בקשתה של המערערת תוך שאנו מוסיפים כי התנגדותם של המשיבים לתקן את פסק הדין כפי שביקשה המערערת היא "בחוסר תום לב" והורנו על תיקון פסק הדין כך שבעמ' 9 לפסק הדין, בקטע המסכם את הוראותינו "תתווסף הפסקה כדלקמן 'כמו כן אנו מורים כי על המערער לשלם למשיבים רק את מחצית הסכום שחוייבו בו בבית משפט קמא כפיצויים למשיבים'". אך ברור הוא שבכותבנו כי "תתווסף הפסקה" לא ניתן להבין, אלא אם יש חוסר תום לב, שביטלנו את הפיסקה שחייבה גם במחצית בלבד של שכר הטרחה וההוצאות שפסק בית משפט קמא. ברור אם כן כי התוצאה של פסק דיננו היא שעל המערערת לשלם למשיבים את מחצית הפיצויים שחייב אותם בית משפט קמא ואת מחצית שכר הטרחה וההוצאות שחייב אותם בית משפט קמא.

עתה עומדת לפנינו בקשה מיום 31/7/13 שכותרתה "בקשה חוזרת ומפורטת למתן פסיקתא". נטען בבקשה כי המשיבים החליטו כי פסק הדין תוקן כך שרק מהפיצויים תיהיה המערערת זכאית לקזז מחצית. לפיכך, הם קיזזו מהסכום המגיע למערערת חזרה עקב תשלום כל הפיצויים שנפסקו, סכום של 15,850 ₪ שהוא מחצית מסכום ההוצאות שהמשיבים החזירו למערערת ביום 10/5/13.

אני סבורה כי המשיבים חוזרים על עמדתם חסרת תום הלב: התיקון שתיקננו בפסק הדין היה ברור, ואף הכוונה היתה ברורה, להשאיר את חוות הדעת של השופטת ש' שטמר, לה הסכימו שני חברי ההרכב, כפסק הדין הקובע.

לפיכך תינתן פסיקתא בהתאם.

בהחלטתנו בבקשה הראשונה שבה הורינו על תיקון פסק הדין, לא חייבנו את המשיבים בהוצאות.

משחזרו המשיבים על עמדתם חסרת הבסיס, סבורה אני שיש מקום לחייבם בהוצאות.

לפיכך, אני מחייבת אותם לשלם למערערת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד של הבקשה בסכום של 5,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: